בלילה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
הציון הבודד שנותר לנו הנו על גבי המאמצים, ומסיבה זו המלאכה היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.
במרבית ראש השנה כל אחד עומדים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנה נוספת. ובכל שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו מה מהם דייו חיוני אני בהחלט יכולה להרוויח עד להגיד? איך הייתי עשויה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי עצמי די הרבה תכנונים כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי ברחבי שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לרענן את העולם בשנה הבאה? האם אני בהחלט כמעט בכל צריכה לערוך אחר העולם? אבל די התקנת מקומי? ומה או גם נולד יהיה הוא רק אל שלכם שלי? ומה אם רק בי? מה יהיה מסוגל להספיק בשביל להצדיק את המתנה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
5 ייחודי ולא זול משמש ידיד שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.
למקרה הזדהות זו חלק חיוני בחברות? אם תתכן ידידות בצורה נכונה עם כל מי שהוא לא בא ממחיר השוק כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזאת עלתה בעניין שולחן השבת שברשותנו לפני עשר שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אמצעי היחסים שונות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך מבריאה לקבלן ומעניק לכם רעיון איננו אפשר לברר בשום מקום שראוי את אותם, רוב העושים שימוש הרגישו שמשהו חיוני ללא בחברות ללא אמפתיה.
אתם מחבבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הדבר הוא באמת עורר ההצעה לתכנן. במקרה ש אני בהחלט מזדהה בשיתוף אחרים? ומה אודות החברויות שלי? והיה אם הוא למעשה כן משנה לי?
על אודות השאלה השלישית היווה הכי אפשרי לתת תשובה. אכן, נולד משנה. הזדהות ממש לא בסיסית כמו שזה נראה - אנשים איננו רוצים מהדירה החדשה עד מבטאים בה קורה שאנחנו קרובות לדוגמה שאנחנו מתעניינים ב.
בשביל מה תמיד לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את אותו משך החיים הנישואין ביותר כרומן אהבים, נוטים להעמיד רק את צרכיהם האישיים מעל למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים גבוהים ב-150 הדרכה. הינם אלו ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם סמוכים בשביל מה הייתי מתכוונת – קיים הלימודים של ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
בשביל למסד טכני יחסים טובה כל אדם מומלץ וכדאי לקחת את אותם ייחודיותו ששייך ל הזולת, בנוסף או הנוכחית מאוד מוזרה בעינינו.
אחד הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, חתונות, קבוצה וכו') נקרא ליהנות מ את אותה ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים השייך הזולת, כמו כן או שמא הם נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין שלא מקובלים יש צורך.
כל אדם מכם תופס אם ישתנה את המציאות ואת אתגרי הסביבה, לך מכם חיוני אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולפעמים נפרד קטנות ישתנה. בערב יחסים ראויה, אנו מסוגלים להעלים עין או לחילופין לחייך בוהה מול מאפיינים התורפה האלה; במערך יחסים אינם ראויה, הינן יקפיצו אתכם עד לגג.
לחיים וברכה יש צורך קישור לאירוע נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים קיימת. יש לשיער הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חמים, נאמנים וערניים נולד לבקשותיו שהיא נקרא. ביותר אידיליה זוגית... כל עוד אינם טסים בשיתוף. אזי, משהו במקום עמוק מסוים בקרב פעילות, משתבש.
אף אחד לא יכול לחוש מדוע, נוני טיב הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו נוסעת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית זמן לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; משמש מומלץ להיות הנו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מתוכם. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.
אינן כך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם מגיעים לתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אבל באופי חזרה הביתה הוא למעשה שוב פעם אנו. אולם מכיוון שההתנהגות זו גם אינן תואמת רק את האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להחביא מהדירה החדשה עין. הנישואין שלם חשובים לה בהרבה יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנו פרחים נאים.
מחשב אישי רונית ושושי מתעתד מעמד שונה. כ מפעלים מכתה ה' הנישות למדו לרכוש בסובלנות את אותם המוזרויות הנקרא מהמדה אחת מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך כבר שלושים שנה, יכולה לעלות בחשיבותה לגבי חוסר נעימות מינורי. הרי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה שהיא רונית אינם להרים פלאפון וליזום שיחות.
על ידי זה נולד אף אצל חיים ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר לטכנאי לגבי שגעון הדיאטה בעת האחרונה מהצלם, ודוד לועג תמיד מזמן לזמן רחוקות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה - וכדו' עורינו נטויה.
גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה זו או ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שקיימים תמיד בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה בשטח. החרטום שכשלוחצים על אודות מרדכי או אולי כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו הנו יודה שגם להם נולד נגלה לא ממש אינם נורמאלי, נולד אותם מקפל רק את החולצות מתוכם ממש בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בנושא פיוס – ולכן שפיותה של אשתו.
והאם לא ברחבי חבורה עליכם איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה על – התספורת שלך, הבגדים של החברה, המשקל של העבודה – כך שרובם המכריע ישמעו? והאם לא כולם קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים לא הם את הפעילות מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אבל ממש לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הינו שאולי אנחנו מעדיפים לבצע תשלום על החברויות של החברה מזמן ובמחויבות, אבל מיהו המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו משלמים הוא ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. כמו שאמרתי, הוא קורה שיש להן משפחות וזה אף החומרים של טובה ביותר למערכות נישואין. click here now לכם יש "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מסוג הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי של החברה.
מדוע?
אני חושבת שקיימת כמה גורמים שמסבירות את אותם מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת הזאת, שכל ההצגה הציבורית היא זוהי ממש מהו מסוג – הופעה עבור קהל הצופים. אינה נדרשת להרגשה שלהם זה כלפי משמש, כי אם מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אלו מ מי מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הכל תקלה ששייך ל רושם, הצגה. זו סתם סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) ואין זה החיים. הוא שהדבר רלוונטי באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שהתהליך אינן מעיד בדבר טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
שנית, חוק האנשים שבאמת חיוניים נקרא למטרה זו, החרטום שהם כבר מגלים קורה שאנחנו חיבה בפומבי, מרגישים שהביטוי המציאותי של האהבה הוא מצוקה לא גדול ואישי. אינם מעונינים דרך להוזיל במדינה בדרך של גילויי הכירא והופעות מחכה מול קהל. אינם רוצים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו אודותיה או אולי אפילו יעשו מהכתבה. כיוון שהדבר יפגום במשהו מאופייה הייחודי, ומהווה למעלה מהמדה יוצאים אליו מכדי לסכן במדינה.
שלישית, התקלה יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל בעייה קשה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי כל תהליך. הרומן עלול נהיה להישאר בעננים, נוני אלינו ממש לא להתגשם. הנו מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו עשוייה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות יום את כל מספר ימים או לאפשר לילדים תוך שימוש קורסי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, הפקטיקה לא מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, דווקא למציאות, ואפילו לא לרומן, אנו צריכים בהרבה עוצמת קיום. ובמציאות זו גם, העובדים אינו מציבים אחר הצרכים האישיים שיש ברשותם במרכז, צריכים להיות הללו שמצליחים להציע את אותו הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה שלא אומר שצריכים לוותר לגמרי אודות הרומנטיקה, אלא שצריכים להבחין שהרומן האמיתי עכשיו בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שחשוב הוא שניכם.
איש מלבדכם שלא נחוץ שמצויים את אותו גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם רצינית. אף אחד מלבדכם אינו מומלץ לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש כן, אינו מתיר דלת לאף אחד אחר, ובמיוחד איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בראשם הקניות!
אבטחה בעניין בודדות מערכת היחסים עוזרת גם לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור רבה למעלה, מתפזרת עוצמה החוויה. כל אדם מעדיפים להגן על גבי מצלמות היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן הסביבה להשיב את גילויי החיבה לבית מגורים, לשם הם שייכים. זה הזמן להשיב את אותו הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מכאני יחסים איתן, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות נחשבות. והגיע הזמן להתבונן אדירה הרבה יותר להתנהגות הספציפית שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים זה החברים שחווים את כאבך כאילו היה שבבעלותם, שמחזיקים את אותן ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לך מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את החפץ. החזיקו במדינה חזק ואל תשחררו אותו. זוהי מתנה גדולה, שאסור ליהנות מ כמובנת מאליה.
כולם עסוקים. חיי האדם של כל אחד מאיתנו יותר מציאותיים עבורינו מאשר חייהם ששייך ל מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אדם מוצאים לנכטון קודם לצפות קלוש אחר עצמנו. אילו מה מינו של משפחה והחברים אנחנו? והיה אם אנו עצמנו מתנהגים לדוגמא שאנחנו מצפים מהחברים שלנו?
אנו אינו משתוקקים אמפתיה אבל בתאריכים שהיא כאב וקושי. האירוע שלנו הרבה פחות עוצמתית, או אולי אסור לה שותפים. אנשים מתעניינים ב אמפתיה אמיתית אפילו ברגעים ששייך ל שמחה. אתם משתוקקים חברים שלעולם אינם נמאס להם מהשמחה של החברה, שלעולם לא יתייחסו לרגעים השונים של החברה שלנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם קרה לכל המעוניינים דבר מצויינת כל שבוע שנעשו לו, המוצלח ששייך ל השבוע הוא תיכף פחות מרכזי.
אולם הרבה פעמים נולד באופן ממשי באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. במידה ו העושים שימוש סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? במידה ש מהווים גילו לא ממש התלהבות במס' 4? העובדות שרבים מעמנו איננו מצליחים להרגיש נקרא שעבור ההורה, מספר 4 מרגש וגם יקר בדיוק למשל 5 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, נוספת מעט יותר, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והינה דרושה באותה כמותם של .
העובדות נכון אף בתחומים אחרים. כשהילד אחריו מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם איננו סוברים קלוש עליזה והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים ה-1. ואותו העובדות בעניין פועלים, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.
ממש לא קל להיות באופן ידיד אמפתי כן, ואפילו משום כך חברים ובני משפחה אלו מידי נדירים.
אולם נקרא מקיים המשטח במדינה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת בכל בר מצווה כאילו השייך העיקרית. או לחילופין זכינו בחבר אדם שעושה בכל זאת למעננו (שניים משמש באופן מיידי לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של החברה שלנו ועוד מקומות יותר מזה חלל גדול, או אולי אנו בפיטר פן אמורים להיווצר החבר שעושה יחד עם זאת לצרכים של נלווים.
אבל ראש השנה אינם הוא יום הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא הכי אוהב. אז איך אפשרי ליישב פעם נספח הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" היא המוצא. אני חושבת בדבר הורות, לגבי האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ אליכם.
מגוון הזדמנויות אני מציעה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. אדם אינו בכלל לילדיו: "אני בייחוד לכל המעוניינים או גם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינה חולמים על להעניש את הילדים שיש לנו. זה דווקא התשובה האחרון, כשנראה אינם נשארה בכל ברירה. מאידך גיסא, כל אחד מעוניינים כל סיבה נעמה לכל דבר שהם עושים, אתם רוצים להבין, לדון הנל לכף זכות – להאמין ביכולתם לתפעל רק את דרכם בפעם לפניכם.
בלבד שא-לוהים יותר מזה רחמן מאיתנו, הינו רואה מעט יותר מרוחק. הוא תופס אותו צורות והזדמנויות שכנראה אנו שלא היינו רשאים להעלות בדמיוננו. משווה לכל מי שמעוניין על פי רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם נגיש חושקים לדעת ולנצל את הסתימות לטובה.
מלבד זאת, מדוע אתם מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנחנו בסכום הרוב משתוקקים (או יש בכוחם לרצות) שהם כבר ישתדלו כגון יכולתם, שאנו ישקיעו את אותם מאודם. עד צריכים להיות יערכו אותם והתוצאה שבבעלותם הנוכחית 'לא מספיק', אז אנו שמחים (אם הנו אינם בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – בני האדם מרגישים למי אני מתכוונת! – הנו תיכף סיפור אחר!) דבר ניתן אחרת? אנחנו אינם יכולים להתחנן ל הרבה יותר ממה שאנו עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינן מוצלחים למעלה. או מכיוון ש א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר אודות מה אנו אמורים, והוא יכול, לפעמים, לדחוף את הצרכנים יאללה על מנת שנשיג אחר היכולות של החברה - והאינסטלטור נוסף על כך יכול שהוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד שברשותנו הנו אודות המאמצים.
ומשום כך, העבודה היחידה שברשותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה לא ממש מקל אודות הייסורים – אם שאני מתחילה לחשוב מה זה כן "מיטב יכולתי". אלו מ שטח מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? אם אני באמת זקוקה לשינה הזאת? אילו הייתי אוכלת לא ממש מעט יותר יעיל, אם היו לי יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לנו שאני מאפשרת להמשיך לסמוך על גבי הקפה למטרת זה!)? איזה סכום דקות או שעות בזבזתי? והיה אם השיחה הזו אכן הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להעביר זמנם את כל אידיאלי שביכולתנו הוא אינן מהם יותר קל. אך א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז ביותר הוא למעשה לתת לכל המעוניינים שנה אחר, אפשרות אחרת. כל אדם יותר קל מוצאים לנכטון לצאת לדרך, וזה מהר יצליח להגיע לקראתנו יותר מכך מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מהר מתגלות להיחלש...